#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המודר הנאה מחבירו, האם הוא מותר באכילת פירות שדהו קודם שביעית ובשביעית?<br>ולירד לתוך שדהו?<br>ובמודר מאכל מחבירו?	מודר הנאה מותר באכילת הפירות בשביעית, ולא קודם שביעית. ולהכנס לשדה אסור אף בשביעית.<br>מודר מאכל מותר באכילת הפירות בשביעית ולא קודם שביעית. ומותר בכל זמן להכנס לשדה.	נדרים דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב ושמואל אמרי דנכסי עליך קודם שביעית ובאה שביעית אינו אוכל מן הפירות.<br>וריו""ח ור""ל אמרי דאף אם אסר עליו קודם שביעית, כשבאה שביעית הותרו הפירות.<br>איך פירשו לס""ד את המחלוקת? ואלו ב' קושיות הקשו לפי""ז על ריו""ח ור""ל?<br>ואיך סברו לפרש את המחלוקת? ומה הקשו לפי""ז על רב ושמואל?<br>ומה פירשו למסקנא?"	"לס""ד פליגי אי אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא ברשותו.<br>והקשו דא""כ היה לריו""ח ור""ל לחלוק גם בנכסים אלו ולא רק בנכסי. ותו דלהדיא תנן דאדם אוסר לכשיצא מרשותו. [וע""ז תירצו דאולי היכא דאמר להדיא שאני].<br>ואמרו דפליגי אי אמירת נכסי אוסרת גם אחר שיצא מרשותו או לא. והקשו דמ""ש מאומר ביתך שאני נכנס, מת או מכרו לאחר מותר.<br>אלא רב ושמואל בנכסים אלו, וריו""ח ור""ל בנכסי, ולא פליגי."	נדרים דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לס""ד אמרו דלריו""ח ור""ל אין אדם יכול לאסור דבר שברשותו לכשיצא מרשותו.<br>מהיכן הוכיחו שאין הדין כן?<br>ומה סברו לחלק?<br>ומ""מ מה יהיה החילוק בין אומר נכסים אלו לאומר בית זה?"	"מהא דקונם שאתה נהנה לי בחיי ובמותי לא יירשנו.<br>וסברו למימר דאה""נ דהוא יכול לאסור כשאמר להדיא, ורק דבסתמא אמרינן דאין כוונתו לכך.<br>ואע""ג דבבית זה הוא אוסר גם אחר שיצא, היינו רק משום דקאמר נודר, דאפשר דהוא משום דלא ניח""ל בהאי בית מאיזה טעם. אבל כשהמדיר אומר מסתמא אין דעתו לאסור אלא כשהוא ברשותו, דמה אכפ""ל אם יהנה ההוא אחר שיצאו נכסים אלו מרשותו."	נדרים דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הנודר בלשונות דלהלן אוסר גם לאחר שיצאו הנכסים מרשותו:<br>נכסים אלו?<br>נכסי?<br>ביתך זה?<br>נכסי אלו?	"אוסר.<br>אינו אוסר.<br>ספק בירושלמי ופשטו דאזלינן בתר לשון אחרון דאוסר גם כשיצא.<br>הר""ן למד מהירושלמי הנ""ל דה""נ נלך אחר לשון אחרון ונאסור גם כשיצא לרשותו."	נדרים דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ""ש דהמודר הנאה מחבירו מותר ליטול פירות בשביעית ולא להכנס לקרקע, הא ארעא נמי רחמנא אפקרה? (2)<br>ולתירוץ השני, מ""ש מגבי חולה דלא גזרינן כה""ג?"	"א. באילנות העומדים על הגבולין, דאפשר בלא כניסה, ובזה לא הפקירה תורה את הקרקע.<br>ב. גזירה שמא ישהה בעמידה.<br>ואע""ג דגבי חולה לא גזרו אלא בישיבה, שם שהדרך בישיבה אם הוא עומד אית ליה הכירא. אבל הכא אין דרך ללקט פירות אלא בעמידה."	נדרים דף מב		
